מבוא לתורת היחסים

בתחילת שנות השמונים היה לסטודנטית ריקי שפרינצק אוברול עם רוכסנים לאורך ולרוחב, שלכדו את תשומת לבו של פרופסור ידוע מאוד בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית. "הוא העמיד אותי פעם לפני כל הכיתה ושאל לאן כל הרוכסנים באוברול שלי מובילים. אני הייתי ילדה טובה מבני עקיבא וחשבתי שאני מתה במקום מבושה. אם הוא היה עושה לי את זה היום הייתי מיד רצה לראש החוג ומדווחת עליו, אבל אז אף אחד לא חשב שמשהו לא בסדר".

מאז, לפחות על פני השטח, השתנו הנורמות, התעצמה המודעות הפמיניסטית, והפוליטיקלי-קורקט זקף ראשו. אבל השערורייה האחרונה באוניברסיטה העברית – שבה נעצר מרצה בכיר בחשד שכפה על סטודנטיות יחסי מין בתמורה לקידומן, דבר שהוביל את המוסד

 
 

לחקיקה האוסרת על יחסים בין מרצים לסטודנטים – פתחה תיבת פנדורה גדולה של מערכות יחסים בתחומי האקדמיה, שלעתים מובילות לאהבה גדולה. האם תם עידן הרומנטיקה במוסדות להשכלה גבוהה? או שמא תם עידן ההיתממות?

תיק החקירה נגד פרופ' איל בן ארי מהחוג לסוציולוגיה בעברית, שנסגר בהיעדר ראיות, תפס את האקדמיה על חם. לחלוטין לא ערוכה להתמודדות עם האשמות על ניצול יחסי מרות בין מרצים לסטודנטים. העברית, מטבע הדברים, היתה הראשונה להגיב – יש שיאמרו בפאניקה מוגזמת ומתוך בהלה על כי נתנה לעשבים שוטים להתרבות במהירות ולא הגיבה בזמן לשמועות שהסתובבו זמן רב במסדרונות. לתקנון הקיים הוסף סעיף האוסר על קיום יחסים אינטימיים מכל סוג שהוא, כולל מין בהסכמה, בין מרצה לסטודנט/ית כל עוד מתקיימים ביניהם קשרי סמכות אקדמיים (הסעיף אושר על ידי הוועדה המתמדת של האוניברסיטה בראשות הנשיא והרקטור וייכנס לתוקף לאחר אישור הסנאט).

"הבנו שכשיש יחסים אינטימיים בין מרצים לסטודנטים נוצרת אווירה לא בריאה בקמפוס, שעלולה להוביל לניצול ולניגוד עניינים", אומרת מירי גור אריה, סגנית הרקטור בעברית. "אמרנו למורים שכל עוד יש להם קשרי סמכות ישירה, אסור לקיים יחסים אינטימיים, כלומר קשרים שהם מעבר לנחמדות סבירה". ובמקרה שנחמדות סבירה מובילה לרומן סוער? העברית מחייבת לבחור בין המשך הקשר הרומנטי לבין זה האקדמי, ובמקרה שהבחירה קשה והצדדים המעורבים לא רוצים להיפרד, עליהם לדווח לרשויות. מרצים שלא ידווחו וייתפסו, יואשמו בעבירה משמעתית וצפויים לעונש של נזיפה עד הרחקה, תלוי בחומרת המקרה.

אבל אפילו בעברית לא מאמינים שסעיף יבש בתקנון ישנה את פני המציאות. "אנחנו מודעים לכך שהתופעה קיימת ומאוד רווחת, ולא רוצים לפגוע בעצם היחסים האינטימיים אלא להעביר מסר חינוכי", אומרת גור אריה, "התקנות האלו לפחות ימנעו ניצול מתמשך. אם הקשר לא ייגמר טוב והוא ינסה להתנכל לה, נוכל לבוא אליו ולשאול אותו למה לא דיווח בזמן ולהפעיל את הסנקציה בדיעבד".

%d בלוגרים אהבו את זה: