Israeli Will Comes and Rise: 52 Hanukah Celebretaions

 By the Grace of G-d

Dear Friends and Israelim Worldwide,

Tonight, June 24th, and tomorrow, Thursday, June 25th (3 Tammuz on the Jewish calendar), marks fifteen years since the passing of the Rebbe, Rabbi Menachem M. Schneerson, of righteous memory.

Traditionally, this is a day for reflection, learning, prayer, positive resolutions and acts of loving-kindness.

We’ve posted lots of information (see below) to help you learn more about the Rebbe’s devotion to G-d, discover how deeply he cared for each human being, and glean insight into his teachings. We trust that the Rebbe’s example will serve as a source of motivation and inspiration to each of us privileged to live in a generation shaped by his extraordinary vision — to continue his life’s work in spreading Jewish pride, practice, knowledge and love to the furthest reaches of the globe.

---

The date of a righteous person’s passing is also a particularly auspicious time for G-d to hear our prayers, particularly those recited at the resting place of the departed tzaddik (righteous person). In keeping with the age-old tradition of writing prayer petitions at our holiest sites, it is also customary to send written notes to the Rebbe’s resting place for intercession On High for blessings large and small, in matters both material and spiritual.

The editors and staff of Chabad.org will be visiting the Rebbe’s resting place over the course of this special day, and we would be happy to bring your prayer requests together with our own. If you would like us to do so, please click here to send us your letter for the Rebbe.

---

The Rebbe would frequently insist that even the loftiest of ideas must be translated into actual deed.

Please join Jews throughout the world in learning something additional on this special day, reciting an additional prayer, and giving some extra charity. Let us also try and apply some of the Rebbe’s care and selflessness to our own interactions with family, friends and total strangers. There can be no more fitting tribute to the Rebbe than millions of good deeds, mitzvot, performed on his day.

 May G-d help us that in the merit of our collective acts of goodness we quickly greet our righteous Moshiach, at which time we will be reunited with our beloved Rebbe and all of our loved ones.

Sincerely,

   Chabad Team

MOSSAD: Indonesia Will Be Strong State If TNI Has Modern-Higher Technological System

JERUSALEM (AFP) – The Israeli government has extended the mandate of the head of the Mossad foreign intelligence agency by a year, the prime minister’s office said. Meir Dagan, 64 took reigns of Mossad in 2002. The extension sparked criticism from some ministers who argued that the agency leadership needed new blood. “Whatever qualitites Meir Dagan possesses (the agency) needs a change of leadership,” said Finance Minister Yuval Steinitz, who once headed parliament’s powerful foreign affairs and defence committee

INDONESIA MILITARY TOOLS

Jakarta – Tentara Nasional Indonesia (TNI) dan pemerintah merencanakan untuk menambah dan memperbaharui Alutsista diseluruh kesatuan TNI.

“TNI dengan dukungan pemerintah akan melakukan penambahan dan pembaharuan alutsista,” ujar Panglima TNI Jenderal Djoko Santoso di Markas Infanteri, Cipatat, Jawa Barat, Selasa (16/6/2009).

Djoko menyebutkan, Angkatan Udara (AU) akan menambah pesawat jenis Sukhoi sebanyak 7 buah, dan untuk Angkatan Darat (AD) akan ada penambahan MI 17 dan MI 35.

“Ada penambahan peluru kembali ada 5 fatterry. Angkatan Laut (AL) ada
penambahan 4 corvet dan rencana pembelian kapal selam,” jelasnya.

Menurut Djoko, selain melakukan pembelian alutsista baru, TNI juga akan
memperbaharuhi alutsista yang sudah ada.

“Ada yg diperbaiki untuk dipakai, dan ada pembelian alat baru,” katanya.

Djoko juga menaggapi pernyataan Depkeu tentang penyerapan anggaran alutsista TNI yang kecil pada tahun 2008. Djoko menjelaskan, pada pengajuannya, TNI hanya ikut dalam proses pengajuan spesifikasi alutsista.

“Proses selanjutnya, pengadaanan dana dan negosiasi, itu di Dephan dan
Depkeu,” ungkapnya. Tetapi kebanyakan para pimpinan militer Indonesia masih takut kalau berhadapan dengan Ingriss, atau Amerika. Jadi kalau hal ini masih terjadi negara ini tidak mungkin bisa bangkit dan maju. Malaysia dan Singapore bisa menjadi sombong dengan Indonesia karena tidak mempunyai peralatan yang cangging seperti yang di miliki oleh Israel Defence Force (IDF) atau kita memakai logika leadership bangsa yang terjajah. Biar aja TNI dengan alutsita yang udah tua dan kuno, yang penting sabar dan tawakal (52)

איך מפענחים חלומות של ילדים

כמה פעמים שמעתם את הילד מדבר מתוך שינה והסתקרנתם להבין מה מסמלת הסיטואציה שהופיעה בחלומו? כמו ציורים, גם חלומות מאפשרים הצצה לעולמם הפנימי של הילדים. על מה חולם ילד מאושר, מה מעידים חלומות על מפלצות ואיך מזהים מצוקה? מדריך להורים

ל חלומות יש תפקיד חשוב וחיוני בחיינו; הם גורמים לנו למצבי רוח שונים ויכולים להעיד על מצבנו הנפשי. חלומות של ילדים משקפים לעתים את מה שעובר עליהם בחיי היום-יום, ועשויים לשפוך אור על התנהגותם ולהסביר בעיות עם אחים, הרטבת לילה, התנהגות אלימה ועוד. חלומותיו של הילד מאפשרים לנו הצצה לעולמו הפנימי, למה שעובר עליו, למידת האושר שלו ולסיבות לעצב. “חלומות הם פתח להמון דברים בחיים, הם משקפים את הפחדים שלנו, השאיפות שלנו, ההיסטוריה התרבותית שלנו וגם חוויות היום-יום”, מוסיף פסיכולוג הילדים צחי נטר, “בשלב ה-R.E.M (תנועת עיניים מהירה – י”פ) אנחנו מעבדים את המידע שצברנו במהלך היום ולעתים אנחנו חולמים על חוויה יומיומית שהפחידה אותנו. זה מנגנון בריא של הגוף להתמודדות”.

ד”ר פאם ספר, פסיכולוגית ילדים (מחברת הספר “מדריך לחלומות ילדים” שיצא גם בארץ ב- 2005), מאמינה שבעזרת החלום, פענוחו ומתן טיפול אפשר לסייע לילדים שחווים מצוקה בחייהם. שיטת הטיפול שלה מתייחסת לחלומות נפוצים בקרב ילדים (למשל ילד או ילדה שחולמים שהם לבד מול המורה); היא מציגה את משמעויותיהם של סמלים שונים, מדריכה הורים כיצד להבין את חלומות ילדיהם, ומעניקה כלים להתגברות על סיוטים.

הנה כמה חלומות טיפוסיים, טובים ורעים, ומה הם מסמלים עבור הילדים, לפי ד”ר ספר:

חלומות טובים: מציאת אוצר, בילוי עם הכלב 1. יכולת לעוף או כוחות על אחרים: סימן שהילד עובר תקופה טובה בחייו, של צמיחה אישית ורגשית. 2. מציאת מטמון, אוצר או חפץ מסקרן אחר:מסמל שהילד למד משהו חדש שמסב לו הנאה – מיומנות חדשה או מידע חדש. 3. העפלה להר גבוה: הילד מצטיין במשהו, ייתכן במסגרת בית הספר. הוא עומד היטב באתגר וצובר ביטחון. 4. מעשה כלשהו בפני כל הכיתה או החברים: אם הילד חולם שהוא שר, מופיע, נואם וכדומה בפני קהל מוכר, והעניין מלווה בתחושה נעימה, זה מסמל לעתים שהוא מרגיש ביטחון ותחושת שייכות לאותה קבוצה. 5. מפגש עם כוכב אהוב: אם הילד חולם שהוא זוכה לפגוש את הספורטאי הנערץ עליו או את הזמר שהוא אוהב ייתכן שהוא רוצה מאוד שהחלום יתגשם. לפעמים כשהילד חולם על משהו הוא פשוט רוצה שזה יתממש. 6. לוקח את חיית המחמד המשפחתית למקום כלשהו: סימן שהילד מרגיש קשור לחיית המחמד וחש בנוח איתה. אם הילד חולם שהוא הולך למקום כלשהו עם חיה אחרת, שאינה חיית המחמד, זה עשוי לסמל חיבור טוב לטבע.

חלומות רעים:מאבדים שליטה בג’ונגל לצד החלומות הטובים והנעימים, יש הרבה חלומות רעים וסיוטי לילה. לדברי ד”ר ספר, בחינה עדינה של החלומות הרעים תיתן להורים תמונה חשובה על התמודדות של הילדים עם קשיים בחייו. בעזרת שאלות על החלום הרע אפשר להבין ממה חושש הילד.

1. מפלצות, רוחות ושדים: בניגוד לחלומות שבהם מופיעות חיות פרא שמעידים על חששות ספציפיים, דמויות כמו מפלצות ושדים משקפות חרדות כלליות. בדומה לחלום הרע, גם את התחושות השליליות קשה לילד לבטא.2. הקנטה מצד ילדים אחרים: חלום כזה מסמל בריונות כלפי הילד מצד אחרים או תחושה שהילד לא מרגיש שייך. 3. שריפה משתוללת או התפרצות הר געש: עשויים לסמל פחד שחש הילד, ולייצג סיטואציה חדשה ומפחידה שבפניה הוא ניצב. 4. חיות טרף שמסתובבות חופשי: אריות, נמרים, זאבים וכדומה משוטטים משוחררים יכול להעיד על פחד ספציפי כמו חשש ממורה כלשהו או חשש מבריון שמתנכל לילד. הדמות ממנה חושש הילד לובשת בחלום דמות של חיית טרף. 5. נפילה ממקום גבוה (קיר, בניין או צוק): יכול לסמל שהילד חש שהוא לא מקובל בביתו. 6. הליכה לאיבוד בג’ונגל או בשטח לא מוכר אחר: מסמל לעתים איבוד שליטה במצב מסוים בחיים. זה לא בהכרח מפחיד כמו שאר הסיוטים אבל זה לא מצב נעים לאבד שליטה, והם קשורים לרוב ללימודים או לפיתוח מיומנות חדשה כלשהי.

הפסיכולוג צחי נטר לא מאמין בכללי אצבע לפענוח חלומות של ילדים. “החיים יותר מורכבים מזה, ולא לכל חלום יש פירוש מדויק בפסיכולוגיה, בכל הנוגע לילדים. הפרשנות צריכה לבוא מהילד ולא מההורה או מהמטפל, ורק כך אפשר ללמוד על עולמו של הילד”, מסביר נטר. “כשילד מספר על חלום שלו, נהוג לשאול אותו מה הוא הרגיש, מה החלום מסמל עבורו וכך הלאה וזה בעצם הפענוח. דרך התשובה של הילד מבינים מה עובר עליו, מה מפחיד אותו, מה מרגש אותו וכך הלאה.

“בגדול מדובר בהקשרים הגיוניים, זה די הגיוני שכשילד חולם שהוא כל-יכול זה מעיד שהוא בתקופה מוצלחת. ואם ילד חולם שהוא מותקף על ידי חיות טורפות, משהו מטריד אותו. עם זאת, הכל תלוי בתדירות החלום ובגיל הילד. סביב גיל ארבע טבעי לחלום על מפלצות ועל דברים מפחידים, זה מעיד על שלב התפתחותי תקין ובריא. ספרות הילדים הענפה שגיבוריה הן מפלצות תעיד על כך. יתרה מכך, ילד שלא חולם על שדים ומפלצות בגיל הזה הוא יוצא דופן. מאידך, אם ילד בן שמונה או עשר חולמים לילה-לילה חלומות בלהה זה מעיד שיש בעיה כלשהי שצריכה בדיקה”.

ילדה עם כנפיים- חלומות של ילדים(istockphoto)

מיכל רון, פסיכולוגית אלטרנטיבית ומתרגמת הספר “המדריך להבנת חלומות ילדים” מסבירה שהפירוש טמון בתחושה של הילד: “לא רק מה שהילד חולם חשוב אלא גם מה שהוא מרגיש. לכל חלום יכול להיות פירוש חיובי או שלילי, ורק לילד יש את התשובה. משמעות החלום היא פונקציה של ההקשר. ללא הקשר אין בעצם חיובי או שלילי. גם חלום מפחיד עשוי להיות חיובי. זה תלוי איך הילד מקבל את זה ואיך הוא מתמודד”. לדברי רון, החלום זה איתות למה שהילד צריך, וכשהוא מספר על חלום, מומלץ לשאול אותו מה הוא חש ובהתאם לתשובה להעניק לו תמיכה, עידוד ועזרה. רון מסבירה שחלום על מים למשל יכול להיות חיובי או שלילי, תלוי בסיטואציה: “אם ילד חולם שהוא שוחה במים, אז הוא מרגיש בנוח ונעים לו. אם הוא חולם שהוא טובע או חסר אונים במים, זה מעיד על מצוקה”.

Israeli peace Groups to hold protest march in Tel Aviv, Saturday night, June 6 Will call “End the Occupation – Start Living

Jerusalem//On the night of Saturday, June 6, Gush Shalom members will join with those of other peace groups to hold a protest march marking 42 years to the occupation of the West Bank, Gaza Strip, East Jerusalem and the Golan Heights. The rendezvous point would be at Tel-Aviv’s Rabin Square at 6.00 pm, from where demonstrators will march along the Ibn Gvirol Street until the Tel Aviv Museum Plaza.

In their joint call for the Saturday march, the peace groups say that ongoing occupation caused a violent narrative of anti-Arab racism and fascism to become prevalent in Israeli society, as manifested in the “Nakba Bill” (aimed at forbidding Arab Israeli citizens commemorating their 1948 disaster), or the “Loyalty Law” (aimed at disenfranchising them altogether). The end of the occupation is needed in order to protest basic democratic rights, also within Israel’s own borders.

Also, occupation and frequent wars have brought about a government budget of which half is devoted to pay for past and present military expenditures and settlement maintenance. The 2009-10 budget, too, is marked by sharp slashing of the education and welfare budgets, while military and settlement expenditures are increased. This reinforces the message of the demonstration’s main slogan: “End the occupation – Start living”.

Contact:

Adam Keller (Gush Shalom) 0506-709603

Yoav Goldring (Hadash) 054-6634443

Eilat Maoz (Coalition of Women for Peace) 0508-575729

Benjamin Ketang, IIPAC Jakarta: +62 81938651115 (Mobile)

Arab-IMA has more care for Israel King Born: David-Solomon Cases

by Uriel Heilman, Jewish Telegraphic Agency

Benjamin (Bibi) Netanyahu When Israeli President Shimon Peres designated Benjamin (Bibi) Netanyahu on Friday to form Israel’s next government, one key question about Israel’s next government was answered but many others were left unresolved. Unlike Kadima leader Tzipi Livni, who had the opportunity to become prime minister last fall but then failed to from a coalition, Likud’s Netanyahu undoubtedly will succeed in assembling a coalition government and assuming the post of prime minister. The question is what his governing partners will look like. So far, Netanyahu has said he wants the broadest possible coalition, and he publicly has called on Labor (13 seats) and Kadima (28 seats) to join him in a national unity government. But Labor’s Ehud Barak has indicated it wants to rebuild itself in the opposition, and Livni appears to be leaning against joining a Netanyahu-led government. If all else fails, Bibi can bank on having right-wing partners to form the necessary 61-seat majority for his coalition in the 120-seat Knesset: Yisrael Beiteinu (15 seats), Shas (11) and smaller parties including National Union (4), the Jewish Home (3) and United Torah Judaism (5) would line up behind Likud (27)—so long as Netanyahu promises the religious parties goodies like welfare and education funding. But such a government (65 seats) would hamstring Bibi in peacemaking efforts. Yisrael Beiteinu’s leader, Avigdor Lieberman, said a year ago when he pulled out of the coalition with Kadima that his goal was to stop the Annapolis peace process with the Palestinians. His stance has not changed, leaving Bibi with little wiggle room to advance that process. Shas would bolt the coalition if Netanyahu discussed Jerusalem with the Palestinians. And any number of those parties might block Israeli-Syrian peacemaking, which Netanyahu pursued clandestinely last time he was prime minister, from 1996 to 1999. While Bibi is no dove, he’s not as hawkish as these potential coalition partners, which is partly why he’d prefer to have a broader coalition—one that includes his major rival, Livni, and Kadima’s 28 seats. The question for Livni is, now that Bibi has bested her in the contest to form the next government, should she join ‘em or fight ‘em? The argument can go both ways. On the one hand, Livni wants no part of a government that is not committed to peacemaking with the Palestinians, which has been her primary focus for the last year and a half. She fears that any coalition with the likes of Shas and Yisrael Beiteinu would make pursuing peace impossible, and Kadima’s presence in the government would serve as little more than a fig leaf for hawkish policy. Moreover, staying in the opposition would give Livni a chance to build Kadima from the outside as a party devoted to peace, and an alternative to a government that could be on a collision course with Washington—not to mention the Arab world. Such a government, she must figure, would be unlikely to last a full term. However, if Livni refuses to partner with Bibi in a coalition government, she pretty much guarantees Israel’s next government will be unabashadly right wing. Instead, she could join Likud and possibly mitigate the government’s hawkishness and give Netanyahu more room to maneuver when it comes to Arab-Israel peacemaking. That would be the case especially if Labor joined the government, too. Furthermore, given the unique threats Israel faces—especially from Iran—the country could use a national unity government. For Livni, the choice may be between party and country. The other major unanswered question now is, coalition aside, where does Bibi intend to lead Israel? With the old distinctions between right and left no longer in force, the question on the Palestinian front is how fast Israel will push for a two-state solution. Livni believes the window of opportunity is closing, whereas Netanyahu believes the Palestinians are not ready yet for their own state. During the campaign, Netanyahu was purposely vague about his vision for a two-state solution (if, indeed, he has one). With Israel facing the prospect of a nuclear Iran, serious threats on its southern border (Hamas in Gaza) and northern border (Hezbollah in Lebanon), and the prospect of a crippling economic crisis, this is no doubt a pivotal moment in Israeli history. The question is where Israel goes from here.

Church’s Teaching Runs Away From It Roots: Torah

ictoria McGrane Victoria Mcgrane – Fri May 22, 5:40 am ET//When the clock strikes midnight on Dec. 31, 2009, Rep. Paul Broun (R-Ga.) hopes you’ll be ringing in “the Year of the Bible.” It’s probably just wishful thinking. Broun’s simple congressional resolution aimed at honoring the Good Book has produced a push-back of biblical proportion in the blogosphere, with critics dismissing it as either unconstitutional or a waste of time. Jews in Congress and atheist activists are dismissing the resolution, while none of the many Democrats in Congress who are Christian have bothered to sign on as co-sponsors. According to GovTrak.us, the resolution is among the most-blogged-about pieces of legislation, with most posts less than complimentary in nature. “Does that mean 2009 is not the year of the Bible?” mocked Rep. Barney Frank ­(D-Mass.), who is Jewish. “What is 2012 the year of? The Quran?” “That’s an endorsement of religion by the federal government, and we shouldn’t be doing that,” said Rep. Jerrold Nadler (D-N.Y.), even though he has introduced his own legislation dealing with religion. “Republican lawmakers with apparently too much time on their hands and no solutions to offer the country are pushing a resolution that will not address the nation’s problems or advance prosperity or even untangle their previous governing mistakes,” blogged the Progressive Puppy. Broun rejects the critiques leveled at this effort. “This doesn’t have anything to do with Christianity,” he said in an interview with POLITICO. Rather, he says, it seeks to recognize that the Bible played an integral role in the building of the United States, including providing the basis for our freedom of religion that allows Muslims, Hindus and even atheists to vocalize their own beliefs. And even as Nadler criticized Broun, he has done his own share of mixing religion and legislation. Last year, he introduced a bill that would overturn a federal appeals court ruling — an “idiot” decision, he says — that a condominium board in Chicago had the right to ban Jews from installing mezuzahs, which consist of a piece of parchment inscribed with a specific religious text put inside a case and hung on a door frame. Condo boards shouldn’t be able to interfere in an individual’s right to practice his or her religion, Nadler said. But he himself declined to install a mezuzah on his congressional office door when asked by a rabbi, even though he does so at home. “That’s my religious symbol, and the office does not belong to me; it belongs to the people of the congressional district, and no one should feel uncomfortable walking into the office if it’s not their religion,” Nadler said, describing his feelings on religion and Congress. “Same thing with the Bible. … It’s not everybody’s religion. And the federal government should not be imposing religious viewpoints.” Atheists, who might feel themselves a particular target with the declaration of a biblical year, aren’t even worried about Broun’s effort. “Right now, we’re seeing atheism on such a rise,” said David Silverman, vice president and national spokesman of American Atheists, a group dedicated to fighting for the civil rights of atheists. “We are seeing Christianity on such a dramatic decline that we’re not particularly worried about it. We’re thinking that this kind of old-style George W. Bush Republicanism is about to go away,” Silverman said, referring to the latest Pew Forum survey of American religious life, which showed nonreligious Americans as the fastest-growing group. And it may be the best-selling book of all time, as Broun’s resolution points out, but the Bible isn’t such a popular legislative topic. A search of Thomas, the online congressional database, for “Bible” yields just one other bill: a resolution to have the “Lincoln-Obama Bible” on permanent display in the Capitol Visitor Center. The resolution specifically asks the president “to issue a proclamation calling upon citizens of all faiths to rediscover and apply the priceless, timeless message of the Holy Scripture which has profoundly influenced and shaped the United States and its great democratic form of government.” As for the economy, health care, global warming and all the other issues on Congress’ plate? “While we must focus on fiscal policies that provide relief to families during these tough economic times, an endeavor I have been working tirelessly towards in this Congress, we must also not forget to protect and celebrate our fundamental freedoms that the Bible has influenced,” Broun said. Broun has gathered 15 co-sponsors, all Republicans, but says he’s looking for more and hopes Democrats will sign on, as well. “This is not a partisan issue,” he said. “I want it to be bipartisan.” Whether he’s successful or not — the same measure didn’t go anywhere last year — at least Broun and his fellow supporters can take heart in one fact: They already had a “year of the Bible.” Ronald Reagan designated 1983 as one, with Congress’ blessing.(528)

Indonesia-Israel Will Develop Intellectual Bases and IT Skills

Most Indonesia Leaders Accepted with One Reason: Powerfull Economy

Jakarta// Prof. Dr. Mubarok, the vice chairman of Party Demokrat announced that most Indonesian leaders will accept Indonesia Israel diplomatic relation that Global Jewish communities will support Indonesia with strong and strategies economic energy with other Asian and global countries. The meeting had conducted in Jakarta with offical explaination that Jewish leaders will support us into Indonesia trusted powerful economy in Asia Europe, Latin America. said David Egypton in Jakarta

The Prime Minister official repsonds with higher communication and stated that Indonesia will be a higher economic energy and Israel with all economic infrastructures directly support to Indonesia with all kind way will approaches. Althought, some Jewish anti Zionism had recomended that Indonesia is still anti Israel and not confortable to invest Jewish financial in Jakarta.

The Indonesian leaders meeting had recomended that if Israel leaders  had good respond to the meeting so everything about Israel images and global political mapping will changes possitively into real cooperation soon.  If USA and British, France knew about the meeting the West will changes their view not being an rivalery but they consolidated the unlimited power with us soon (971)

הודעה לתקשורת בעקבות המעצרים

תנועת פרופיל חדש: התקפה משטרתית קשה על חופש הביטוי המשטרה עיכבה לחקירה פעילים פוליטיים מרמת השרון, תל אביב, ירושלים ובאר שבע “מי שחשב שתיקים פליליים בגין פעילות פוליטית נתפרים ‘רק’ לאזרחים ערבים מגלה שגם הוא עשוי להעצר בגין הבעת דעה על כשלי החברה והשלטון בישראל” בין המעוכבים – אמנית קרמיקה בת 70, בת למשפחה של חסידי אומות העולם מהולנד, סבתא ל-6 נכדים ישראלים משטרת ישראל פשטה הבוקר על בתיהם של פעילים פוליטיים החברים בתנועה הפמיניסטית פרופיל חדש, הפועלת למען איזרוח החברה בישראל ונגד השפעת היתר של הצבא על החיים במדינה. השוטרים דרשו מהפעילים למסור לידיהם את המחשבים הנמצאים בביתם, ולקחו בין השאר מחשבים של בני זוגן של המעוכבות ובמקרה אחד גם מחשב של תלמידת כיתה ד’, בתה של אחת הנחקרות. המחשבים של בני הבית הוחזרו לאחר שהפעילים שוחררו בערבות. בין הנחקרים: אנלין קיש, בת 70, אמנית קרמיקה, בת למשפחת חסידי אומות העולם שהתגיירה לאחר נישואיה לניצול שואה ד”ר אלדד קיש, הפעיל באירגונים של ניצולי שואה הולנדים בישראל. לשניים 6 נכדים, ומרים הדר, בת 51, עורכת ומתרגמת, אם לשנים, נשואה לפרופסור לפסיכולוגיה אורי הדר. שתי הנשים נולדו בהולנד וממשיכות להיות אזרחיות הולנדיות. כמו כן עוכבו לחקירה אמיר גבעול, תושב ירושלים, סרגיי סנדלר, תושב באר שבע, ורוני ברקן, תושב תל אביב. מחשביהם של כל הנחקרים נלקחו על ידי השוטרים שהציגו צו חיפוש. כל החמישה נחקרו בתחנת רמת החייל במרחב ירקון של המשטרה. עם סיום החקירה שוחררו בערבות בתנאים מגבילים, ולכולם נאמר במהלך 30 הימים הבאים אסור להם ליצור קשר עם חברים אחרים בתנועה. בתנועת פרופיל חדש הובע זעם רב על החקירה ועל הדרישה להמנע מקשר בין הפעילים, שמשמעו שיתוק חלקי בפעילותו של אירגון חשוב בחברה האזרחית בישראל. עו”ד סמדר בן נתן, המייצגת את תנועת פרופיל חדש, אמרה כי חקירת המשטרה מתמקדת באתר האינטרנט של תנועת פרופיל חדש, שיש בו קישוריות לאתרים אחרים ברשת. בן נתן הוסיפה, כי תנועת פרופיל חדש היא עמותה מוכרת הפועלת בגלוי ובפומבי, בהתאם לחוק, והשימוש בחקירה פלילית בהקשר זה הוא פסול ומוגזם, ונוגד את חופש הביטוי. פרופיל חדש היא תנועה פמיניסטית שהוקמה לפני עשר שנים. התנועה מתריעה מזה שנים על ההשפעה המוגזמת וההרסנית של הצבאיות הישראלית על מרקם החיים האזרחיים, ומגישה סיוע משפטי ותמיכה חברתית לצעירים המבקשים להמנע משירות צבאי הן על רקע פוליטי והן על רקע אישי. מתנועת פרופיל חדש נמסר היום:”המהלכים האחרונים מאשרים את מה שאנו טוענות מזה שנים רבות: המיליטריזציה של החברה בישראל פוגעת בעקרונות מקודשים של דמוקרטיה, חופש ביטוי וחופש התארגנות פוליטית. מי שחשב עד כה שתיקים פליליים בגין פעילות פוליטית נתפרים ‘רק’ לאזרחי ישראל הערבים ראה הבוקר שאיש מאיתנו שוב אינו יכול להיות בטוח שמותר לו להביע בחופשיות את דעתו על כשלי החברה והשלטון בישראל”, נאמר בהודעת התנועה. אפריל 29, 2009 | בקטגוריית פרופיל חדש תחת חקירה | אין תגובות English לפורום קטגוריות אודות פרופיל חדש כללי פרופיל חדש תחת חקירה צרו קשר קבוצות הנוער רשת הליווי עכשיו בכלא הצבאי תערוכה חיפוש:

Most Interview Of Israeli Artist :יוכלו לנחות באירופה

בחודש דצמבר הורידה רשות התעופה הפדרלית של ארה”ב את דרגת הבטיחות של ישראל לקטגוריה של מדינות עולם השלישי (shutterstock)

האיחוד האירופי מזהיר את חברות התעופה הישראליות: אם לא תשופר הבטיחות לא תורשו לנחות באירופה. בחודש דצמבר הורידה רשות התעופה הפדרלית של ארה”ב את דרגת הבטיחות של ישראל לקטגוריה של מדינות עולם השלישי. זאת, עקב ליקויי בטיחות טיסה ופיקוח שלא תוקנו עד היום, גם בנתב”ג. הורדת הדרגה הכניסה את ישראל ל”מועדון” לא מחמיא של 10-20 מדינות: מדינות עולם שלישי, אוקראינה, ומדינות כמו הונדורס והאיטי. כבר בספטמבר 2007 קבעו מומחי הרשות הפדרלית שיש סכנה לתאונה בשמי נתב”ג בשל ליקויי בטיחות טיסה חמורים. הבעיה העיקרית היתה העדר תיאום ושיתוף פעולה בין גופי התעופה האזרחית לחיל האוויר, ובין גופי התעופה האזרחית עצמם – רשות התעופה האזרחית (רת”א) ורשות שדות התעופה (רש”ת). המומחים קראו לאמץ תוכנית חדשה לשיפור בטיחות הטיסה

 ישראל

 ולמנות מינהל מיוחד שירכז את הטיפול בנושא, שהיה מבוזר בין רשויות השונות. ממצאי האמריקאים עלו בקנה אחד עם מסקנות ועדת עמוס לפידות. דו”ח לפידות הצביע בעיקר על אוזלת יד בהקמת רשות תעופה אזרחית חדשה, שתהיה בעלת עוצמה, סמכויות ומשאבים, לפיקוח על הענף ופעילות חברות התעופה. באביב 2008 התפטר לפידות מראשות ועדה של משרדי התחבורה והביטחון, שהוקמה בעקבות מסקנות אלה, ונועדה לקדם את בטיחות הטיסה. לדבריו לא נעשה דבר ליישום המלצותיו. בכיר בענף התעופה אמר לאחר ההחלטה האמריקאית כי “ספק אם ניתן יהיה ב-2009 להשלים את תיקון הליקויים ולהחזיר את ישראל לקטגוריה 1. הפערים גדולים כל כך, שלדעתי ייקח שנים עד שיתוקנו. לא רק מערכת הפיקוח על בטיחות הטיסה קרסה, אלא כל נושא הביקורות. מדובר בהזנחה של 15-20 שנה”.

אברהם גרנט: להבדיל ממני, מוריניו לא הגיע לגמר

“אני אשמח לאמן קבוצה בליגה הספרדית” את הדברים האלו מאמן הכדורגל הישראלי, אברהם גרנט, בהרצאה בפני סטודנטים ספרדים. גרנט, שנאם בפני הספרדים הצעירים קרוב לשעתיים, דיבר איתם על אימון, בריאות וספורט וכמובן ענה על שאלותיהם.

גרנט איפשר לסטודנטים לשאול את השאלות, כשידע בדיוק לאן הם מכוונים ומה מעניין אותם באמת לדעת.

“ראמוס הוא מאמן נפלא וחבר טוב שעשה עבודה טובה בסביליה והוא בדרך הנכונה גם בריאל מדריד, אמר גרנט, שאישר כי הבלאנקוס נפגשו איתו בשוייץ, כמה ימים לאחר שנפרדו מברנד שוסטר.

על ריאל מדריד אמר גרנט כי מדובר במועדון הגדול והטוב בעולם הן מבחינת ההיסטוריה, הן מבחינת התקציב והן מבחינת השחקנים. כשנשאל המאמן לגבי השחקן הטוב בעולם, כריסטיאנו רונאלדו או ליאונל מסי, הוא התקשה להשיב.

“כשאחזור לאמן, אם תהיה לי אפשרות, אני אשמח להביא את שני השחקנים האלו לקבוצה שלי”.

גם על מוריניו נשאל גרנט. לפני מספר ימים אמר המאמן הפורטוגלי כי גרנט רק לקח כסף בצ’לסי מבלי לעשות כלום, וגרנט השיב: “אני דברן פחות טוב ממוריניו, אבל בשורה התחתונה הוא היה בצ’לסי שלוש שנים ולא הצליח להביא את צ’לסי לגמר ליגת האלופות אפילו פעם אחת”.

ואי אפשר כמובן בלי שאלות על המצב הביטחוני בישראל ועל הלחימה בדרום. גרנט, לא התבלבל וענה בקלילות: “אני לא מעוניין לערב פוליטיקה וספורט ולא מוכן לדבר על זה”.

הסטודנטים לא ויתרו ושאלו את גרנט מה הוא חושב על קאנוטה, על החולצה שהציג ועל העונש שספג. גרנט, כמו גרנט, חייך לסטודנטים וענה: “אני לא מעוניין לערב פוליטיקה וספורט ולא מוכן לדבר על זה”.

נאט”ו אישרה את הסכם חיזוק קשרי העבודה הביטחוניים והמדיניים עם ישראל

לרגל הגעתה של ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ לבני למפגש שרי החוץ של מדינות נאט”ו אישרה מועצת נאט”ו את הסכם ה-ICP (Individual Cooperation Program) – הסכם אשר מחזק ומרחיב את קשרי העבודה הביטחוניים והמדיניים של ישראל עם ברית נאט”ו.

ה-ICP כולל מספר רחב של תחומים בהם יתקיים שיתוף פעולה מלא בין ישראל ונאט”ו. בכך, משרד החוץ פותח למעשה את הדלת למערכות הביטחון לשורה של שיתופי פעולה בין ברית נאט”ו לבין ישראל בתחומים שונים ובכלל זאת – הרחבת שיתוף הפעולה במאבק בטרור, כולל חילופי  מידע מודיעיני ומומחיות בטחונית בנושאים שונים, הגדלת מספר התרגילים הצבאיים המשותפים לנאט”ו וישראל, הרחבת שיתוף הפעולה במאבק בהפצת גרעין, שיפור שיתוף הפעולה בתחומי החימש והלוגיסטיקה, קישור ישראל באופן אלקטרוני למערכת של נאט”ו ועוד.
בהקשר זה יש להזכיר את ביקורו של הרמטכ”ל רא”ל אשכנזי במטה נאט”ו בבריסל לפני כשבועיים.

ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ לבני התייחסה לשדרוג מערכת היחסים בין ישראל ונאט”ו ואמרה כי “יכולותיה הביטחוניות של ישראל הינן שם דבר בעולם ואנו רואים בחיזוק שיתוף הפעולה בין ישראל לבין גופי ביטחון בינ”ל כיעד אסטרטגי אשר מוסיף לביצורה של ישראל. מערכות היחסים בין ישראל לבין מדינות נאט”ו הינן בעל משמעות עליונה ולתרגום ההבנות המשותפות בין המדינות לשיתוף פעולה ביטחוני ממשי משמעויות אופרטיביות כבדות משקל.
חזית המאבק בטרור הינה חזית משותפת לכל מדינות העולם החופשי אשר מבינות את טבע האיום ומכירות בצורך להתמודדות משותפת מולו. 
ישראל הינה מעצמה במדדים בינ”ל בכל הקשור לצבאה וליכולותיה בלחימה בטרור, העולם כולו מכיר בכך, והרחבת שיתופי הפעולה בין ישראל ונאט”ו כשם שבאים לידי ביטוי הבוקר – הינה עדות חשובה לכך.
ההסכם הינו ביטוי מעשי לערכים המשותפים ולאחריות המשותפת של המדינות החופשיות לשמור על ביטחון העולם ומהווה הכרה של ממש בתרומתה הייחודית של ישראל למאבק הבינ”ל כנגד הקיצונים”..ישראל מחזקת את קשריה הביטחוניים והמדיניים עם נאט”ו.

במהלך היום תנאם ממלאת מקום ראש הממשלה ושרת החוץ בפני כלל שרי החוץ של נאט”ו ותיפגש עם מזכ”ל נאט”ו ושורה של שרי חוץ המשתתפים במפגש ובהם מזכירת המדינה האמריקאית ושה”ח הצרפתי. כמו כן, תיפגש עם ראשי האיחוד אירופי – נשיא הנציבות, נציב יחסי החוץ ואחרים.

מבוא לתורת היחסים

בתחילת שנות השמונים היה לסטודנטית ריקי שפרינצק אוברול עם רוכסנים לאורך ולרוחב, שלכדו את תשומת לבו של פרופסור ידוע מאוד בחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית. “הוא העמיד אותי פעם לפני כל הכיתה ושאל לאן כל הרוכסנים באוברול שלי מובילים. אני הייתי ילדה טובה מבני עקיבא וחשבתי שאני מתה במקום מבושה. אם הוא היה עושה לי את זה היום הייתי מיד רצה לראש החוג ומדווחת עליו, אבל אז אף אחד לא חשב שמשהו לא בסדר”. מאז, לפחות על פני השטח, השתנו הנורמות, התעצמה המודעות הפמיניסטית, והפוליטיקלי-קורקט זקף ראשו. אבל השערורייה האחרונה באוניברסיטה העברית – שבה נעצר מרצה בכיר בחשד שכפה על סטודנטיות יחסי מין בתמורה לקידומן, דבר שהוביל את המוסד

לחקיקה האוסרת על יחסים בין מרצים לסטודנטים – פתחה תיבת פנדורה גדולה של מערכות יחסים בתחומי האקדמיה, שלעתים מובילות לאהבה גדולה. האם תם עידן הרומנטיקה במוסדות להשכלה גבוהה? או שמא תם עידן ההיתממות? תיק החקירה נגד פרופ’ איל בן ארי מהחוג לסוציולוגיה בעברית, שנסגר בהיעדר ראיות, תפס את האקדמיה על חם. לחלוטין לא ערוכה להתמודדות עם האשמות על ניצול יחסי מרות בין מרצים לסטודנטים. העברית, מטבע הדברים, היתה הראשונה להגיב – יש שיאמרו בפאניקה מוגזמת ומתוך בהלה על כי נתנה לעשבים שוטים להתרבות במהירות ולא הגיבה בזמן לשמועות שהסתובבו זמן רב במסדרונות. לתקנון הקיים הוסף סעיף האוסר על קיום יחסים אינטימיים מכל סוג שהוא, כולל מין בהסכמה, בין מרצה לסטודנט/ית כל עוד מתקיימים ביניהם קשרי סמכות אקדמיים (הסעיף אושר על ידי הוועדה המתמדת של האוניברסיטה בראשות הנשיא והרקטור וייכנס לתוקף לאחר אישור הסנאט). “הבנו שכשיש יחסים אינטימיים בין מרצים לסטודנטים נוצרת אווירה לא בריאה בקמפוס, שעלולה להוביל לניצול ולניגוד עניינים”, אומרת מירי גור אריה, סגנית הרקטור בעברית. “אמרנו למורים שכל עוד יש להם קשרי סמכות ישירה, אסור לקיים יחסים אינטימיים, כלומר קשרים שהם מעבר לנחמדות סבירה”. ובמקרה שנחמדות סבירה מובילה לרומן סוער? העברית מחייבת לבחור בין המשך הקשר הרומנטי לבין זה האקדמי, ובמקרה שהבחירה קשה והצדדים המעורבים לא רוצים להיפרד, עליהם לדווח לרשויות. מרצים שלא ידווחו וייתפסו, יואשמו בעבירה משמעתית וצפויים לעונש של נזיפה עד הרחקה, תלוי בחומרת המקרה. אבל אפילו בעברית לא מאמינים שסעיף יבש בתקנון ישנה את פני המציאות. “אנחנו מודעים לכך שהתופעה קיימת ומאוד רווחת, ולא רוצים לפגוע בעצם היחסים האינטימיים אלא להעביר מסר חינוכי”, אומרת גור אריה, “התקנות האלו לפחות ימנעו ניצול מתמשך. אם הקשר לא ייגמר טוב והוא ינסה להתנכל לה, נוכל לבוא אליו ולשאול אותו למה לא דיווח בזמן ולהפעיל את הסנקציה בדיעבד”.

5266-בראשית פרק כח

א וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל-יַעֲקֹב, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ; וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ, לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. ב קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם, בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ; וְקַח-לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה, מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ. ג וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ, וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ; וְהָיִיתָ, לִקְהַל עַמִּים. ד וְיִתֶּן-לְךָ אֶת-בִּרְכַּת אַבְרָהָם, לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ–לְרִשְׁתְּךָ אֶת-אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ, אֲשֶׁר-נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם. ה וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם–אֶל-לָבָן בֶּן-בְּתוּאֵל, הָאֲרַמִּי, אֲחִי רִבְקָה, אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. ו וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי-בֵרַךְ יִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב, וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם, לָקַחַת-לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה: בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ–וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר, לֹא-תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. ז וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב, אֶל-אָבִיו וְאֶל-אִמּוֹ; וַיֵּלֶךְ, פַּדֶּנָה אֲרָם. ח וַיַּרְא עֵשָׂו, כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן, בְּעֵינֵי, יִצְחָק אָבִיו. ט וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו, אֶל-יִשְׁמָעֵאל; וַיִּקַּח אֶת-מָחֲלַת בַּת-יִשְׁמָעֵאל בֶּן-אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת, עַל-נָשָׁיו–לוֹ לְאִשָּׁה. {ס}

י וַיֵּצֵא יַעֲקֹב, מִבְּאֵר שָׁבַע; וַיֵּלֶךְ, חָרָנָה. יא וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם, כִּי-בָא הַשֶּׁמֶשׁ, וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם, וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו; וַיִּשְׁכַּב, בַּמָּקוֹם הַהוּא. יב וַיַּחֲלֹם, וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ, מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה; וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים, עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. יג וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ, וֵאלֹהֵי יִצְחָק; הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ–לְךָ אֶתְּנֶנָּה, וּלְזַרְעֶךָ. יד וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה; וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל-מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, וּבְזַרְעֶךָ. טו וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ. טז וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי. יז וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה: אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם. יח וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ. יט וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל; וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה. כ וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. כא וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. כב וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה–יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ.